חיפושדלג על חיפוש

שינוי טרום סרטני בצוואר הרחם

שינוי טרום סרטני בצוואר הרחם

צוואר הרחם הינו החלק התחתון של הרחם המתחבר לנרתיק. לצוואר הרחם חשיבות רבה על שמירת תקינות ההריון ומניעת לידה מוקדמת. 
שינוי טרום סרטני בצוואר הרחם מתפתח כתוצאה מזיהום מתמשך בזנים מסוימים של נגיף הפפילומה האנושי (HPV, Human Papilloma Virus), שהוא הגורם העיקרי וההכרחי כמעט בכל המקרים. נגיף הפפילומה האנושי הוא נפוץ מאוד ומועבר במגע מיני; עם זאת, ברוב המקרים הגוף מצליח להיפטר ממנו ללא כל השלכות.
אולם כאשר הזיהום נמשך לאורך זמן, בעיקר בזנים בעלי סיכון גבוה כמו HPV-16 ו-HPV-18, הוא עלול לגרום לשינויים בתאי האפיתל (שכבת התאים שמצפה את פני השטח הפנימיים והחיצוניים של הגוף, כמו צוואר הרחם), מה שמוביל בהדרגה להתפתחות של מצבים טרום-סרטניים שאם לא יטופלו יכולים להתפתח לסרטן צוואר הרחם.
צורת ההידבקות בוירוס הפפילומה היא במהלך מגע מיני בכל צורה (עם או בלי חדירה) כלומר על ידי מגע צמוד של עור בעור. רוב הנדבקים בוירוס לא מודעים לכך מפני שההידבקות אינה מתבטאת באופן קליני. אצל רוב האנשים (90%) המערכת החיסונית מתגברת על הנגיף תוך כשנתיים וההידבקות חולפת מעצמה. עם זאת, בקבוצה קטנה של נשים, הנגיף שורד במשך שנים, ותורם להתפתחות סרטן צוואר הרחם.
ניתן להפחית את הסיכון לפתח סרטן צוואר הרחם על ידי ביצוע בדיקות סקר וקבלת חיסון שמגן מפני הדבקה בוירוס הפפילומה.
שינוי טרום סרטני בצוואר הרחם


גורמי סיכון
קיימים מספר גורמים המגבירים את הסיכון להידבקות ב־HPV  או להתקדמות של זיהום HPV לסרטן צוואר הרחם:
  • מספר שותפים מיניים רב: ככל שמספר השותפים המיניים גבוה יותר – של האישה או של בן/בת זוגה – כך עולה הסיכון להיחשף ל־HPV.
  • תחילת פעילות מינית בגיל צעיר: חשיפה מוקדמת לנגיף מגדילה את הסיכון לזיהום.
  • זיהומים נוספים המועברים במגע מיני: זיהומים כמו כלמידיה, זיבה, עגבת ו-HIV עלולים להחליש את מערכת החיסון המקומית ולהגביר את הסיכון להתפתחות שינויים טרום-סרטניים.
  • מערכת חיסונית מוחלשת: נשים עם דיכוי חיסוני – עקב HIV , שימוש בתרופות מדכאות חיסון (כמו לאחר השתלות איברים) או מחלות כרוניות אחרות – נמצאות בסיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן.
  • עישון: חומרים רעילים בעשן סיגריות נמצאו בריכוזים גבוהים ברירית צוואר הרחם, והם קשורים במיוחד לסיכון מוגבר לסרטן מסוג תאי קשקש.
  • גלולות: מעלות את הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בנוכחות וירוס הפפילומה. אולם, לגלולות למניעת היריון יש גם יתרונות רבים, לרבות הפחתת הסיכון לגידולים אחרים, שכיחים יותר, כמו סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן השחלות. ההחלטה על נטילת גלולות צריכה להתקבל על ידי כל אישה לאחר דיון מושכל ביתרונות ובחסרונות הטיפול עם הרופא/ה המטפלים.
מניעה
ניתן להפחית את הסיכון לסרטן צוואר הרחם באמצעים הבאים:
  • חיסון נגד HPV: בישראל מומלץ לחסן בנים ובנות בגילאים 9-14, מאחר היעילות הגבוהה ביותר מתקבלת לפני התחלת פעילות מינית. החיסון נכלל בסל הבריאות עד גיל 45, אך ניתן לקבלו גם בגיל מבוגר יותר, בהתאם להחלטת הרופא/ה, שכן הוא עשוי עדיין להעניק הגנה מסוימת גם לאחר חשיפה לנגיף.
  • בדיקות סקר שגרתיות: כיום כשמדברים על "בדיקת פאפ", הכוונה לרוב היא לבדיקה משולבת של סוגי הנגיף (HPV typing) ושל ציטולוגיה. כאשר תוצאה של בדיקה משולבת כזו תקינה – ניתן להסתפק בבדיקה אחת ל־ 3-5 שנים. ההמלצה הכללית היא להתחיל בבדיקות סקר בגיל 25 ולבצע את הבדיקה אחת ל 3-5 שנים עד גיל 65 במידה והבדיקות תקינות
  • קיום יחסי מין בטוחים: שימוש בקונדום עשוי להפחית את הסיכון להידבקות ב־HPV  ובזיהומים נוספים. 
  • הימנעות מעישון: עישון מגביר את הסיכון לשינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם, במיוחד מסוג תאי קשקש. הפסקת עישון תורמת להפחתת הסיכון.
אבחנה
כאשר עולה חשד לנוכחות זנים מסוכנים של נגיף הפפילומה, ובמיוחד בנוכחות זנים 16 או 18 או אם יש חשד לשינויים טרום-סרטניים במשטח שנלקח מצוואר הרחם, תופני לבדיקת קולפוסקופיה. 

מהי קולפוסקופיה וכיצד היא מתבצעת?
קולפוסקופיה היא בדיקה המתבצעת במרפאה גינקולוגית, בדומה לבדיקה שגרתית. הרופאים מחדירים ספקולום (מפשק) לנרתיק ומביטים על צוואר הרחם דרך קולפוסקופ  – מיקרוסקופ ייעודי מקרין אור המוצב מחוץ לגוף ומאפשר צפייה בצוואר הרחם בהגדלה.
כדי להדגיש אזורים חריגים, מניחים על צוואר הרחם חומצה אצטית באמצעות צמר גפן למשך כדקה. לעיתים מוסיפים גם צביעת יוד. אם מזוהה אזור חשוד, תילקח ממנו ביופסיה – דגימת רקמה קטנה שתישלח לבדיקה פתולוגית.
הדגימה יכולה להיעשות באחת או יותר מהדרכים הבאות:
  • ביופסיה נקודתית:  נטילת מקטעים קטנים מהאזורים החשודים על פני צוואר הרחם.
  • גרידת תעלת צוואר הרחם (Endocervical Curettage, ECC): לקיחת תאים מתעלת צוואר הרחם באמצעות קורטה (כף קטנה) – בעיקר כאשר האזור החשוד לא נצפה בבירור.
במקרים מסוימים, כאשר יש צורך באבחנה מדויקת יותר או כאשר מתקבלת תוצאה על נגע טרום-סרטני בדרגה גבוהה, תתבצע קוניזציה –כריתת מקטע בצורת חרוט מצוואר הרחם באמצעות לולאה חשמלית . פעולה זו משמשת גם כאבחנתית וגם כטיפולית, וניתנת לביצוע בהרדמה מקומית או כללית, בהתאם לנסיבות.
לפי תשובות הביופסיה ניתן לדעת אם אכן יש שינוי טרום סרטני בצוואר הרחם (CIN - Cervical Intraepithelial (Neoplasia

CIN ((Cervical Intraepithelial Neoplasia
 CIN הוא מונח המתאר שינויים טרום-סרטניים בתאי רירית צוואר הרחם, שנמצאו בביופסיה. הדירוג מבוסס על עומק חדירת התאים החריגים בשכבת האפיתל (שכבת התאים העליונה של הרירית):
  • CIN 1 - שינוי קל: התאים החריגים מוגבלים לשליש החיצוני של שכבת האפיתל. מצב זה נוטה לחלוף מעצמו, ובדרך כלל אין צורך בטיפול אלא במעקב (בדיקת פאפ חוזרת ו/או קולפוסקופיה כעבור 3–6 חודשים).
  • CIN 2  - שינוי בדרגת חומרה בינונית: מערב עד שני שלישים משכבת האפיתל.
  • CIN 3  - שינוי חמור: כל שכבת האפיתל מעורבת בתאים חריגים. עם זאת, במצב זה אין חדירה לשכבות העמוקות, ולכן לא מדובר בסרטן.
CIN2 ו-CIN3 נחשבים לנגעים טרום-סרטניים בדרגה גבוהה (High-grade lesions), בשל הסיכון להתקדמות לסרטן פולשני או להימצאות נגע סרטני במקביל. לכן, במקרים אלה יומלץ בדרך כלל על טיפול באמצעות כריתה מקומית – קוניזציה.

קוניזציה (כריתת חרוט מצוואר הרחם)
כאשר מאובחן CIN בדרגה גבוהה, או כאשר יש קושי להעריך את עומק השינוי באמצעות ביופסיה רגילה, יומלץ על קוניזציה –  כריתה של מקטע בצורת חרוט מצוואר הרחם הכולל את האזור הפגוע.
ההליך מתבצע לרוב באמצעות לולאה חשמלית וניתן לביצוע בהרדמה מקומית או כללית – לפי שיקול דעת הצוות הרפואי והעדפת המטופלת. קוניזציה נחשבת לפעולה גם אבחנתית וגם טיפולית: היא מאפשרת הערכה מדויקת של עומק ואופי הנגע, ובמרבית המקרים גם מסירה את כל הרקמה הבעייתית.

לקביעת תור לבדיקת קולפוסקופיה או לקוניזציה: 03-5028111 

Bannersדלג על Banners
חיפושדלג על חיפוש
עבור לתוכן העמוד