סרטן השחלות

הובא ע"י: דר' צ. בן-ארויה


השחלות ותפקידן


השחלות הן זוג איברי רבייה נקביים. הן ממוקמות באגן, משני צדי הרחם. צורתה של כל שחלה סגלגלה (אובלית) וגודלה הוא כשל שקד. לשחלות שני תפקידים: ייצור ביציות וייצור הורמונים נקביים.



מהו סרטן השחלות?
ככל איבר אחר בגוף, מורכבות השחלות מסוגים רבים של תאים. בדרך כלל, תאים מתחלקים כדי לייצר תאים נוספים כאשר הגוף זקוק להם.


אם תאים ממשיכים להתחלק כאשר אין צורך בתאים חדשים, נוצר גוש רקמתי עודף. גוש זה, הנקרא גידול, יכול להיות שפיר או ממאיר.



גידולים שפירים. אצל מרבית הנשים מתחת לגיל 30, מרבית הגידולים בשחלות הם חללים מלאים בנוזלים הנקראים ציסטות. ציסטות יכולות להופיע במהלך המחזור החודשי ולהיעלם ללא טיפול כלשהו. אם ציסטה אינה נעלמת, ובמיוחד אם היא גורמת לבעיות או אם נראה שהיא משתנה, יש להסירה.



גידולים ממאירים הם גידולים סרטניים. תאי סרטן עלולים לפלוש ולהזיק לרקמות ולאברים הנמצאים בקרבת הגידול. יתר על כן, תאי סרטן עלולים להינתק מהגידול הממאיר בשחלה, להתפשט לאברים אחרים בבטן וליצור גידולים חדשים. סרטן שחלות מתפשט לרוב למעי הגס, לקיבה ולסרעפת. תאי הסרטן עלולים להיכנס למערכת הלימפה או למחזור הדם ולהתפשט לאברים אחרים בגוף - תהליך הקרוי שליחת גרורות.



ישנם מספר סוגים של סרטן השחלות. מרבית סרטני השחלות הם קרצינומות אפיתליאליות המתחילות במעטפת השחלה. (סוגים אחרים של סרטן השחלות נדירים).



סימפטומים
קשה לאתר את סרטן השחלות בשלב מוקדם. לעתים קרובות, לא קיימים כל סימפטומים בשלבים המוקדמים, ובמקרים רבים אחרים, סרטן השחלות כבר התפשט כאשר מגלים אותו. סרטן השחלה עלול לגדול זמן מה בטרם יחל לגרום ללחץ, לכאב או לבעיות אחרות. גם כאשר מופיעים הסימפטומים, הם יכולים להיות כה מטושטשים עד שנוטים התעלם מהם.


ככל שגדל הגידול, האשה עלולה להרגיש שהיא נפוחה, או לסבול מאי-נוחות כללית בבטן התחתונה. המחלה עלולה לגרום לאיבוד תיאבון או לתחושת שובע אפילו לאחר ארוחה קלה. סימפטומים אחרים הם גזים, קשיי עיכול, בחילה וירידה במשקל. גידול גדול עלול ללחוץ על אברים סמוכים, כגון המעיים או שלפוחית השתן, לגרום לשלשול, לעצירות או להשתנה תכופה. לעתים נדירות יותר מהווה דימום מהנרתיק סימפטום לסרטן השחלות.



סרטן השחלות יכול לגרום לנפיחות בשל הצטברות נוזלים בבטן (מימת). נוזלים עלולים גם להצטבר במעטפת וברקמת הריאות ולגרום לקוצר נשימה.



אבחנה
על מנת למצוא את הגורם לסימפטומים, על הרופא לבדוק את ההיסטוריה הרפואית של האשה ולערוך בדיקה מקיפה, כולל בדיקה של האגן. הרופא ממשש ובוחן את הנרתיק, פי-הטבעת ואת הבטן התחתונה בחפשו אחר גושים או גידולים. לעתים קרובות נלקח משטח פאפ (Pap Smear) בדיקה נפוצה לאיתור סרטן צוואר-הרחם), אך זו אינה דרך מהימנה למצוא או לאבחן סרטן שחלות. ניתן גם להעזר בבדיקות נוספות:




  • אולטרסונוגרפיה (Ultrasonography).

  • סריקת אברים ממוחשבת (CT - CAT Scan).

  • סדרת צילומי דרכי העיכול כולל חוקן בריום (סדרת צילומי רנטגן של המעי הגס ופי הטבעת).

  • IVP - צילום רנטגן של הכליות והשופכנים, שמבוצע לאחר הזרקת חומר ניגוד.


בכדי לדעת בוודאות אם קיים סרטן, הפתולוג בודק דוגמת רקמה מתחת למיקרוסקופ. לקיחת רקמה מהגוף עבור בדיקה זו נקראת ביופסיה. המנתח מבצע ניתוח פתיחת בטן (Laparotomy). אם חושדים כי קיים סרטן, מסיר המנתח את השחלה בשלמותה (ניתוח כריתת שחלות Oophorectomy). הליך זה חשוב משום שאם אכן מדובר בסרטן, חיתוך דרך המעטה החיצוני של השחלה עלול לגרום לתאים סרטניים להתפשט. אם מתגלה סרטן (בבדיקה פתולוגית מידית), ממשיך המנתח ומסיר את קשרי הלימפה הסמוכים, ונוטל דוגמת רקמה מהסרעפת ומאברים אחרים בבטן. הוא אוסף גם דגימת נוזל מהבטן. כל הדגימות הללו נבדקות על ידי פתולוג המחפש תאים סרטניים. תהליך זה, הנקרא Staging(קביעת שלב) כירורגי הנחוץ כדי לבדוק אם הסרטן התפשט. קביעת השלב חשוב גם לתכנון המשך הטיפול.



שיטות טיפול
הטיפול בסרטן השחלות תלוי במספר גורמים כגון השלב אליו הגיעה המחלה, גילה של האשה ומצב בריאותה הכללי. בסרטן השחלות ניתן לטפל באמצעות ניתוח, כימותרפיה או הקרנות. ניתן להשתמש בשיטה אחת או לשלב בינהן.


ניתוח - הטיפול הראשוני כמעט בכל אשה החולה בסרטן השחלות. ניתוח במקרה של סרטן השחלות מצריך בדרך כלל כריתה של הרחם (Hysterectomy), וכריתה של החצוצרות והשחלות (Salpingo-Oopherectomy). אם הגידול נמצא בשלב ראשוני ביותר, קצב צמיחתו איטי והאשה רוצה להיות מסוגלת ללדת, מסירים את השחלה הנגועה בלבד. אם הסרטן כבר התפשט, יסיר המנתח את הגידול עד כמה שניתן בהליך שנקרא Tumor Debulking (הקטנת הגידול). הליך זה מקטין את נפח הסרטן ומסייע לטפול בכימותרפיה או בהקרנות בהמשך.



כימותרפיה - ניתן להשתמש בה לאחר ניתוח כתרפיה משלימה - Adjuvant, על מנת להרוג תאי סרטן שעלולים להיוותר בגוף. ניתן אף להשתמש בכימותרפיה בשלב מאוחר יותר אם מתגלים סימנים לחזרתו של הסרטן.



כימותרפיה במקרי סרטן שחלות מצריכה צירוף של מספר תרופות. תרופות נגד סרטן ניתנות באמצעות זריקה לוריד או בכדורים לבליעה. בכל מקרה נקראת הכימותרפיה תרפיה מערכתית כיוון שהתרופות עוברות בכל הגוף באמצעות זרם הדם.



רופאים חוקרים דרך נוספת לנתינת תרופות אנטי-סרטניות הנקראת טיפול תוך-ציפקי (Intraperitoneal Therapy). בגישה זו ניתנות התרופות באמצעות צנתר, ישירות לבטן והיישר לגידול הסרטני. טיפול זה ניתן בבית-חולים בלבד.



הקרנות - במספר מצומצם של חולות ישתמשו בשיטה זו להריגת תאים סרטניים שנותרו באגן הירכיים לאחר הניתוח. הקרנה יכולה לבוא ממקור חיצוני (מכונת הקרנה), או באופן פנימי באמצעות חומר רדיואקטיבי שמוחדר היישר לגידול או לסביבתו. טיפול בהקרנות הנו מקומי, כמו ניתוח. הוא משפיע על תאים סרטניים אך ורק באזור המטופל.



תופעות לואי של טיפולים


ניתוח - כאשר כורתים את שחלותיהן של נשים צעירות, אובד המקור הטבעי לאסטרוגן בגוף ומתחילה בלות כירורגית (Surgical Menopause). סביר להניח שתופעות הפסקת הווסת יופיעו מייד לאחר הניתוח. לעיתים תכופות משתמשים בטיפול הורמונלי חליפי על מנת להקל על סימפטומים כגון גלי חום ויובש בנרתיק אצל נשים שווסתן פסקה. השימוש בטיפול הורמונלי חליפי בקרב חולות בסרטן השחלות עדיין לא נחקר. ההחלטה באם להשתמש בטיפול זה אינדיבידואלית. חולות בסרטן השחלות צריכות לשוחח על סיכונים ויתרונות אפשריים של טיפול שכזה עם רופאיהן.



כימותרפיה - תופעות הלוואי של כימותרפיה תלויות בעיקר בסוג התרופות שמקבלת החולה. כמו כן, משתנות תופעות אלו מחולה לחולה.



הקרנות - מלבד תופעות הלוואי הכלליות שמתלוות להקרנות, במקרי סרטן שד לדוגמא, הקרנות לטיפול בסרטן השחלות עלולות לגרום ליובש בנרתיק ולהפריע בעת קיום יחסי מין. נשים עלולות לקבל הנחיה שלא לקיים יחסי מין במשך הטיפול. מרבית הנשים יכולות לחדש את פעילותן המינית מספר שבועות לאחר סיום טיפולי ההקרנות.



טיפול ביולוגי - תופעות הלוואי הנגרמות עקב הטיפול הביולוגי משתנות בהתאם לסוג הטיפול. לעתים קרובות הם גורמים לסימפטומים דמויי-שפעת כמו צמרמורות, חום, כאבי שרירים, חולשה, בחילה, הקאה ושלשול. לעתים מופיעה אצל החולות פריחה והן עלולות לדמם, להחבל בקלות או לסבול מכאב בעצמות.



מעקב


במקרים מסוימים ממליצים הרופאים על ניתוח נוסף לאחר שמסיימים את טיפולי הכימותרפיה. הליך

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
לקריאה נוספת:
בדיקות PAP לסרטן צואר הרחם בנשים - לא להגזים
בדיקת שתן לאבחון סרטן צואר הרחם
האם חוסמי האנזים COX-2 יכולים לבלום חזרת סרטן רירית הרחם?, 29/12/2004
החיסון נגד נגיף ה- HPV למניעת סרטן צוואר הרחם, 29/10/2006
התבגרות מינית מוקדמת ורגישות גנטית יחודית לסרטן השד
התמודדות עם בעיות בתפקוד המיני עקב סרטן
זיהוי מוקדם של סרטן השחלות , 4/07/2005
חיסון למניעת סרטן צואר הרחם: האם זה אפשרי?
טיפול ביתי בחולי סרטן סופניים
דרונט בניית אתרים