אולטרסאונד

1.      בדיקת אולטרסאונד:
בדיקה זו עושה שימוש בגלי קול - לצורך בדיקת רקמות רכות בתוך הגוף. המכשיר משדר, דרך מתמר המונח על הגוף או מוחדר לנרתיק האשה, גלי קול אל הגוף הנבדק (במיילדות - זוהי האשה ההרה) - וקולט אותות החוזרים מן הגוף. הוא מתרגם אותות אלו, ויוצר תמונה על המסך. בדרך זו מתקבלת תמונה המראה את החלקים הנבדקים, ובמיילדות - את העובר שברחם.
לבדיקה זו אין כל סיכון. אין בה כל קרינה וניתן לבצעה שוב ושוב בכל שלב בהריון.

2.      אולטרסאונד בשליש ההריון הראשון:
בדיקת האולטרסאונד הראשונה בהריון נועדה לצורך וידוי מקום הריון תוך רחמי, קביעת מספר העוברים, קיום דופק עוברי פועם וקביעת גיל ההריון. בשבועות הראשונים של ההיריון קימת התאמה טובה בין גודל העובר לגיל ההריון כפי שנקבע מתאריך ווסת אחרון. רמת הדיוק בשבועות 8-10 להריון היא של 4 ימים לכאן או לכאן. ככל שההיריון מתקדם יותר, מידת הפיזור בגודל העוברים גדלה, ולכן התאמת המדדים השונים עם גיל ההיריון פוחתת.

3.      שקיפות עורפית:
בשנים האחרונות נמצא קשר בין עובי עורף העובר לבין הסיכון לתסמונת דאון. בבדיקה זו מודדים את עובי העורף,ובשקלול עם גיל האישה וגודל העובר ניתן לומר מהו הסיכון הסטטיסטי לתסמונת זו. מקובל לבצע זאת בשבועות 11-14 להיריון.  עובי העורף של העובר נחשב כתקין עד 2.5 מ"מ. באם הסיכון המשוקלל עולה על 1:380, מקובל להמליץ על ביצוע דיקור מי שפיר. ידוע היום שהשקיפות  יכולה להיות מעובה במצבים נוספים כמו מומי לב עובריים ומצבים זיהומיים בעובר. ניתן לשפר את אמינות הבדיקה על ידי תוספת של בדיקת דם למדידת ערכים של
PAPP-A ו- Free Beta hCG (שמקורם בעובר) בדם האם. בעזרת בדיקת סקר זו ניתן לזהות עד כ- 90% מהעוברים החשודים בתסמונת דאון.

4.      סקירת מערכות מוקדמת:
זוהי בדיקה שמטרתה לסקור את כל איברי העובר, בשלב מוקדם להריון, שבוע 15 לערך. בשלב זה ניתן כבר לסקור את מרבית איברי העובר, אם כי חשוב לזכור שלא כל האיברים התפתחו כבר בצורה מלאה. חלקם – כמו המוח ממשיכים להתפתח ועדיין לא ניתן לסקור אותם במלואם בשלב זה. הבדיקה חשובה משום שהיא מאפשרת איתור מוקדם של מומים, וכן משום שניתן למצוא סמנים גנטיים המעידים על סיכון מוגבר למומים גנטיים כרומוזומליים – ולהמליץ על  ביצוע דיקור מי שפיר במקרים אלו.

5.      סקירת מערכות מאוחרת:
בבדיקה זו בודקים שוב את כל איברי העובר בשלב מאוחר יותר בשבועות 22-23 להיריון. האיברים הנסקרים כאן הם אותם איברים שנסקרו בסקירה המוקדמת עם דגש על האיברים שהתפתחו מאז הבדיקה הראשונה. המוח נחשב כבר כמפותח יותר וניתן לראות את כל חלקיו, אף כי הוא ממשיך להתפתח גם בהמשך ההיריון וגם לאחר הלידה.

6.      הערכת משקל / מעקב גדילה:
זוהי בדיקת אולטרסאונד שמטרתה להעריך את גדילת העובר. במסגרת זו בודקים את קוטר והיקף הראש, אורך הירך וכן את היקף בטן העובר. שילוב מדדים אלו נותן בחישוב מתמטי את הערכת משקל העובר. התוצאות המתקבלות מושוות לעקומות שונות המקובלות כעקומות גדילה. כמו כן מקובל לבדוק את כמות מי השפיר ומיקום השליה.

7.      אקהו לב עובר:
טכניקה נוספת של בדיקת אולטרסאונד, שמטרתה לבדוק באופן מקיף יותר (מאשר בסקירת המערכות)  את מבנה לב העובר. הבדיקה מבוצעת על ידי קרדיולוג ילדים במכשיר מיוחד המיועד לבדיקה זו.

8.      בדיקת דופלר:
בבדיקת אולטרסאונד זו נבדקת התנגודת לזרימת הדם בעורקים האימהיים, השליתיים והעובריים. הבדיקה השכיחה הנה זו של זרימת הדם בחבל (עורקי) הטבור. כשיש  עליה  בתנגודת לכלי הדם בחבל הטבור, יש ירידה בזרימת הדם בעורק, וכתוצאה מכך נפגעת אספקת הדם לעובר.  התופעה הזו חלה במצבים של אי ספיקה שליתית, ולכן יש לבדיקה הזו חשיבות במצבים של עוברים קטנים, או מצבים של חשש להאטה בגדילה, כמו רעלת הריון.

9.      מוקד אקוגני בלב(Golf ball) :
הכוונה לנקודה לבנה בלב העובר, שנובעת בדרך כלל מהתעבות מסוימת של השריר המחזיק את המסתם בלב. מדובר בסמן גנטי המעלה בצורה קלה את הסיכון לתסמונת
Down. מבחינה תפקודית לבבית אין לכך כל משמעות קלינית.

10.  Choroid Plexus Cyst = CPC:
הכורואיד פלקסוס זוהי רשת של כלי דם קטנים, המייצרת את הנוזל הנמצא בחדרי המוח. לעיתים הנוזל נכלא בתוך מעין כיס רקמה, ונראה כציסטה. התמונה יכולה להיות חד או דו צדדית. אין לכך כל משמעות מבחינת תפקוד המוח והציסטות חולפות תמיד תוך כדי ההריון או מיד לאחר הלידה. תופעה זו מהווה סמן גנטי המעלה את הסיכון למום כרומוזומלי במידה קלה.

11.  אגני כליה:
האזור בכליה אליו מתנקז השתן וממנו עובר אל השופכן, שמוביל אותו אל שלפוחית השתן. לעיתים אותו אזור מודגש מעבר לנורמה ואז הוא נחשב כמורחב. גודל האגן התקין תלוי בגיל ההריון, אם כי כאשר הוא מעל 5 מ"מ מדובר כבר בהרחבה קלה. משמעות ההרחבה תלויה בגודלה, גיל ההריון ובשאלה איך נראית רקמת הכליה מסביב להרחבה. גם כאן מדובר בסמן גנטי המעלה במידה קלה את הסיכון לתסמונת Down. במידה ויש הרחבה יש צורך במעקב אחר אגני הכליה בהמשך ההיריון, אך בדרך כלל לא נגרמת פגיעה משמעותית בכליה. לאחר הלידה מומלץ לבצע ליילוד אולטרסאונד של הכליות.

12.  מעיים אקוגניים:
הכוונה למעיים הנראים "לבנים" יותר מהעצם שלידם. מצב זה קורה לעיתים לאחר דימום בהריון כשהעובר בולע את הדם, אך הוא עלול להיות קשור גם למומים כרומוזומליים וכן למחלות כמו  Cystic Fibrosis, או זיהום ב CMV, ועל כן חשוב לשלול מצבים אלה. יש לזכור שהסיכוי למצבים אלו קטן, ובדרך כלל אין לממצא זה כל משמעות.

13.  חדרי מוח צדדיים:
אלו הם חללים בשני צידי מוח העובר, אחד מכל צד, המלאים נוזל. בתוכם נמצאת רשת כלי דם קטנים  הנקראים כורואיד פלקסוס. מקובל למדוד את רוחבם של חדרי המוח בעת סקירת המערכות. הגודל התקין - עד 10מ"מ. מעבר לכך זוהי הרחבה, שיכולה להיות חד או דו צדדית. הרחבה משמעותית יכולה להיות קשורה בהמשך לפגיעה התפתחותית של העובר, בדרגות שונות. במקרים אלו מומלץ ביותר לבצע בדיקה מכוונת למוח העובר על ידי מומחה אולטרסאונד שהתמחה בנושא.

14.  קורפוס קלוזום:
למוח יש שתי אונות - ימנית ושמאלית. החלק האחראי על התקשורת בין שני חלקים אלה של המוח קרוי קורפוס קלוזום. חוסר היווצרות שלו, או פגיעה בו עלולה לגרום להפרעה התפתחותית בעובר. הוא מתפתח במלואו רק לאחר שבוע 20 להריון.

15.  פרופיל ביופיזיקלי (Bio-Physical Score):
מבחן אולטרסונוגרפי למצבו של העובר ברחם . הבדיקה כוללת 4 משתנים : טונוס העובר (צורת תנועת הגפיים), כמות מי השפיר, תנועות נשימה שהעובר מבצע וכן מידת התנועתיות של העובר. כל משתנה מקבל
ניקוד מאפס לשתי נקודות. הניקוד הסופי המכסימלי הוא 8 שמייצג עובר במצב מצויין.

16.  מיקום שליה:
השליה מתמקמת באחת מדפנות הרחם, ואין שום חשיבות באיזו דופן. חשוב מאוד לוודא שאין מדובר בשלית פתח שעלולה להיות כרוכה בסיבוכים מילדותיים משמעותיים.

דרונט בניית אתרים