הריון ולידה

1.      אי ספיקת צוואר הרחם:
מצב שבו קיימת "חולשה" של צוואר הרחם הגורמת להפלה לאחר שבוע 12 להריון או ללידה מוקדמת המאופיינת ע"י פקיעת קרומי מי השפיר. מצב זה יכול להיגרם עקב ניתוחים קודמים בצוואר הרחם, גרידות חוזרות, אך ברוב המקרים אין לכך סיבה ברורה. המצב ניתן לאבחון ע"י אולטראסאונד למדידת אורך צוואר הרחם והטיפול כולל ביצוע תפר צוואר הרחם למניעת לידה מוקדמת.

2.      האטה בגדילה תוך רחמית:
מוגדרת כפגיעה ביכולת העובר לגדול ברחם בצורה אופטימאלית וזה הגורם לו להיות קטן לגילו. כתוצאה מכך הילוד שנולד קטן לגיל ההריון, ולעיתים בלידה מוקדמת, עלול לפתח סיבוכים שיפגעו בהתפתחותו לטווח הקצר והארוך. במהלך ההריון חשוב לנסות ולברר את הסיבה לכך, שעלולה להיות קשורה למום עוברי או לחוסר תפקוד השלייה.

3.      היפוך חיצוני:
זהו תהליך של היפוך יזום של העובר, בד"כ ממצג עכוז למצג ראש. בד"כ הוא מבוצע דרך דופן הבטן בשבועות האחרונים של ההריון. כאשר ההיפוך מצליח, ניתן למנוע צורך בניתוח קיסרי כפי שנהוג כיום בנשים עם עובר במצג עכוז.

4.      היפרדות שלייה:
מצב חרום רפואי המתאפיין ע"י כאב ודימום בשליש השני או השלישי של ההריון הנגרם כתוצאה מהפרדות השלייה מדופן הרחם. לעיתים קרובות יש צורך בביצוע ניתוח קיסרי דחוף מכיוון שדרגת היפרדות מסוימת מובילה לסיכון העובר והאם.

5.      הערכת מצב העובר ברחם:
מהווה היום חלק בלתי נפרד במיילדות המודרנית שבו באמצעות כלים כמוניטור דופק לב העובר ואולטראסאונד המודד את כמות מי השפיר ותנועות הגוף, הגפיים והנשימה העוברית מעריכים האם העובר במצב תקין או במצב שיובילו למצוקה.                                   

6.      הריון תאומים:
נוצר באופן טבעי בשיעור של 1 ל- 100 הריונות או כתוצאה מטיפולי פוריות. ברוב המקרים מדובר בתאומים לא זהים שמקורם מ- 2 ביציות מופרות ומיעוט מן המקרים בתאומים זהים שמקורם מביצית מופרית אחת. הריון תאומים כרוך בשיעור מוגבר של סיבוכי הריון כלידה מוקדמת, רעלת הריון, סוכרת הריונית ומומים, ומחייב השגחה צמודה יותר במהלך ההריון.

7.      השלב הראשון של הלידה:
השלב הראשון של הלידה מתחיל כאשר  ההרה מודעת לתחושה של צירים סדירים. ההתקדמות עד פתיחה של 3-5 ס"מ של צוואר הרחם מכונה הפאזה הסמויה של הלידה. סף זה מגדיר את תחילת הפאזה הפעילה של הלידה, שבה ההתקדמות מהירה יותר עד לפתיחה גמורה (10 ס"מ) של צוואר הרחם.

8.      השלב השני של הלידה:
זהו שלב בו העובר נולד והוא מתחיל כאשר קיימת פתיחה מלאה של צוואר הרחם ומסתיים כשהעובר בחוץ.

9.      השלב השלישי של הלידה:
זהו השלב בו נולדת השלייה. שלב זה מתחיל עם יציאת העובר.

10.  השראת לידה (זירוז):
פעולה לצורך יילוד האשה בהתאם לצורך רפואי ,כגון מחלת רקע אימהית המחמירה במהלך ההריון, הופעת רעלת הריון, האטה בגדילה תוך רחמית, מיעוט מי שפיר והריון עודף (מעבר לשבוע 41). לצורך כך מאשפזים את האשה ומשתמשים באמצעים תרופתיים (פרוסטגלנדינים) או מכנים (בלון) לביצוע הפעולה.

11.  חיתוך חיץ (אפיזיוטומיה):
בזמן הלידה מתרחשת התרחבות של הנרתיק, אך לעיתים התרחבות זו איננה מספיקה. כאשר
ראשו של התינוק נדחף בעוצמה כלפי חוץ, עלול להיווצר קרע בנרתיק או בחיץ (האזור שבין הנרתיק ופי הטבעת). במידה וקרע זה יהיה בלתי מבוקר, הוא עלול להיווצר בכיוון בלתי רצוי. חיתוך חיץ נועד למנוע קרע בלתי מבוקר כזה. פעם היה נהוג לבצע אותו בכל לידה ראשונה. כיום ברור כי אין צורך בביצועו בכל מקרה כזה אלא רק כשנדרש.

12.  לידה מוקדמת:
מוגדרת כלידה לפני שבוע 37 להריון, אך ללידה לפני שבוע 34 להריון יש משמעות רבה יותר בסיבוכי פגות הכרוכים בתמותה ותחלואת ילודים הנגרמת עקב חוסר בשלות. למרות אשפוז בבתי חולים, טיפול בתרופות להפסקת צירים ושימוש בתרופות להאצת בשלות ריאתית עדיין אין ירידה משמעותית בשיעור הלידה המוקדמת בשנים האחרונות.

13.  לידה מכשירנית:
לידה מכשירנית היא לידה שמסתיימת בעזרתו של אחד משני מכשירים: שולפן רִיק (ואקום) או מלקחיים. מטרת השימוש במכשירים הללו היא לעזור ליולדת ללדת את תינוקה בשלב השני של הלידה ללא נזק לעובר או לעצמה.

14.  לידה:
תהליך יציאת העובר מרחם האשה אל חלל העולם בתום תקופת ההריון.

15.  מועד:
מועד זה הזמן במהלך ההריון בה העובר
מספיק בשל ללידה. זמן זה מוגדר בין שבוע 38 ל- 42 להריון.

16.  מיעוט מי שפיר:
מצב התאפיין ע"י כמות מי שפיר מופחתת ביחס למקובל באותו שבוע ההריון וקשור לפקיעת קרומי מי השפיר, מומי כלייה של העובר, הריון עודף (הריון מעבר לשבוע 41), אי ספיקה שלייתית והאטה בגדילה תוך רחמית. חשוב לברר את הסיבה לממצא ולהשלים את הערכת מצב העובר ברחם כדי להחליט לגבי התנהלות ההריון.

17.  ניתוח קיסרי:
ניתוח קיסרי מוגדר כניתוח לסיום הלידה או ההריון במחציתו השנייה, שבמהלכו מתבצע חיתוך של דופן הבטן ודופן הרחם של האישה ההרה כדי להוציא את העובר (או העוברים) והשלייה. המונח העברי לניתוח קיסרי, כפי שמופיע בספרות חז"ל הוא "יוצא דופן", לאמור, הנולד דרך דופן הרחם והבטן.

18.  סוכרת בהריון:
מצב שבו אי סבילות לפחמימות מובילה לעלייה ברמת סוכר בדם העלולה להוביל לסיבוכי הריון כגון תינוקות גדולים, נזק במהלך הלידה ועלייה בשיעור ניתוחים קיסריים. כדי להימנע מסיבוכים אלו אפשר לאבחן את התופעה ע"י בדיקת סוכר בצום בתחילת ההריון והעמסת סוכר  בשלב מאוחר יותר. הטיפול כולל איזון רמת הסוכר ע"י שימוש בתרופות - כדורים או זריקות אינסולין.

19.  פקק ריר הצוואר:
זוהי הפרשה דמית מצוואר הרחם שלעתים נחשב ל"סימן"  המבשר לידה. "סימן" זה אינו עדות ישירה להתחלת הלידה ויכול להתרחש זמן מה לפני הלידה. "סימן" זה אינו מדאיג ואינו דורש התערבות כלשהיא.

20.  צירים מדומים:
הם התכווצויות של הרחם שמתחילים באמצע ההריון  ואין ביכולתם להביא בסופו של דבר ללידה משום שאינם חזקים מספיק, על אף העובדה שהם יכולים להיות כואבים מאוד. צירים  מדומים מורגשים בבטן עצמה, להבדיל מצירים אמיתיים שבדרך כלל מתחילים בגב או במותניים, ומשם עוברים אל הבטן. הם מכונים צירי "ברקסטון-היקס".

21.  צירים:
צירים הם התכווצויות של הרחם, שבמהלך הלידה עצמה עוזרים לתינוק לצאת מן הרחם.

22.  ריבוי מי שפיר:  
מצב התאפיין ע"י כמות מי שפיר רבה ביחס למקובל באותו שבוע ההריון. סיבות אפשריות יכולות להיות: מומים במוח העובר, מומים במערכת העיכול ובלב העובר, סוכרת, והריון תאומים ועוד. חשוב לברר את הסיבה לממצא, ולהשלים את הערכת מצב העובר ברחם כדי להחליט לגבי התנהלות ההריון.

23.  רעלת הריון:
מצב שמופיע רק בהריון ובדרך כלל לאחר שבוע 20 להריון ומתאפיין ע"י עליה בלחץ הדם והופעת חלבון בשתן. הגורם לתופעה זו איננו ידוע, אך גורמי הסיכון כוללים הריון ראשון, רקע של מחלת כלי דם כמו יתר לחץ דם כרוני ועוד. התופעה עלולה לגרום לסיכון האם והעובר ולכן מחייבת ילוד, ולעיתים בשלב מוקדם בהריון.

24.  שליית פתח:
מצב שבו השלייה מושרשת באזור לא תקין בחלל הרחם ומכסה במלואה או בחלקה את צוואר הרחם. לכן, במצב זה עלול להיגרם דימום פתאומי שייתכן ויסתיים בלידה מוקדמת או בצורך בניתוח קיסרי לחילוץ העובר. מצב כזה, לקראת הלידה, איננו מאפשר לידה רגילה ומחייב ניתוח קיסרי.

דרונט בניית אתרים