שלפוחית רגיזה

שלפוחית רגיזה הפוגעת באיכות החיים איננה כורח המציאות. אז מה ניתן לעשות כדי למנוע את הריצה הבאה לשירותים?

האם כשאת רוצה לצאת לחצי יום "שופינג" בעיר את חייבת לתכנן את המסלול לפי מיקומם של שירותים נקיים בחנויות ובתי הכלבו השונים? האם את מסרבת להצעות לצאת לטיולים מכיוון שאת יודעת שבכל שעה תבקשי מהנהג לעצור לשירותים? כל אלה וסימנים דומים של תכיפות, דחיפות וצורך לקום מספר פעמים בלילה לשירותים הם סימניה של ה"שלפוחית הרגיזה".

שלפוחית רגיזה איננה מחלה; זהו מצב של התדרדרות בתפקוד כיס השתן הגורמת לפגיעה באיכות החיים. אין במצב זה סכנות בריאותיות או סימנים של מחלה קשה כלשהי, אך יש פגיעה תפקודית. שלפוחית רגיזה שכיחה ופוגעת באיכות חייהן של עד כדי 50% מהנשים. אין זה קורח המציאות להשלים עם המצב כתופעת טבע. האורוגינקולוגים אמונים לבצע בירור ואבחון וניתן להחזיר את השליטה במתן השתן בכ-70% מהסובלות מבעיה זאת.

רוב היונקים ובעלי החיים בכלל תוכננו על-ידי הטבע והבריאה לחיות עד לסיום גיל הפוריות שלהם. פירושו של דבר שהאישה תוכננה לחיות כ-50 שנה בלבד. במאה העשרים חלה התקדמות אדירה ותוחלת החיים כמעט והכפילה את עצמה והיא עומדת כעת על כ-81 שנים. למהפכה זאת מספר סיבות, העיקריות שבהן הן: שיפור בהיגיינה אישית וסביבתית, שינויים בתזונה, שינויים באורחות חיים וכמובן התקדמות אדירה ברפואה. לפלאי הרפואה שהאריכו את תוחלת חיי האישה הציפו גם בעיות רבות אשר אנו מתמודדים איתן כעת.

כאשר רוב האוכלוסייה הייתה מסיימת את חייה סביב גיל 50 שנה, אחוז החולים במחלות היה קטן מאוד, מכיוון שמחלות רבות הן של הגיל המבוגר. כעת האוכלוסייה והרפואה נתקלים במצבים אלה בשכיחות גדולה ומחפשים כל הזמן פתרונות על-מנת להביא להחלמה, שמירה על החיים ושמירה על איכות חיים הנפגמת קשה ממצבים אלו. אחת מהבעיות היא "שלפוחית רגיזה".

הסיבות לשלפוחית רגיזה
קיומם של מספר גורמים יחד ידרדר את תפקוד כיס השתן וישנן סיבות רבות לתופעת שלפוחית רגיזה.

תורשה:

לכל אחד מאיתנו יש צופן גנטי הקובע בין היתר את איכות הרקמות והאברים השונים ותפקודם. גם לרצפת האגן ולשופכה איכויות ועמידות שונה אצל כל אישה.

הריונות ולידות:

נשיאת תוספת המשקל בהריון (העשוי להגיע ל-30 ק"ג ואף יותר) ובסיומו ילוד עובר שקוטר ראשו הממוצע 10 ס"מ דרך תעלת לידה שקוטרה הרגיל קטן בהרבה, פוגעים בכל רקמות רצפת האגן. כמו-כן, נפגעות רקמת השריר, כלי הדם העצבים והרקמות המחברות ביניהם. חשוב להבין שגוף בריא וצעיר יכול להתגבר על פגיעות אלו ואפילו שהן חוזרות מספר פעמים. הביטוי לפגיעה יבוא רק לאחר שנים רבות כאשר הגוף "יתעייף".

גיל המעבר והמצב ההורמונאלי:

באישה בערך בגיל 50 בממוצע חדלות השחלות לעבוד כמעט לחלוטין, האישה נכנסת לגיל המעבר, חידלון הווסת. לשחלות כמה תפקידים מרכזיים - בקרה על פוריות ורבייה מחד, ומתן כוח, טריות ורטיבות לרקמות מטרה מאידך. תפקידים אלו מועברים לגוף דרך שני הורמונים עיקריים שהם האסטרוגן והפרוגסטרון. בנושא הפוריות תפקוד השחלות והפרשת הורמונים אלו גורמים לביוץ, להריון ולשמירתו. אותם הורמונים ובעיקר לאסטרוגן קולטנים ברקמות מטרה, שד, עור הגוף, שרירי רצפת האגן, הלדן, כיס השתן והשופכה. האסטרוגן בהגיעו בזרם הדם לאברים אלה נקלט בהם ומקנה להם כוח, גמישות, טריות, רטיבות וכוח להילחם בזיהומים. עם ירידת רמת האסטרוגן מידלדלות רקמות אלה, מופיע יובש, ירידה במתח הרקמה, ירידה בכוח וירידה ביכולתה להילחם בזיהומים ובנזקים שהצטברו במשך שנים (הריונות ולידות וכו).

גורמים נוספים:

השמנה, עישון, שיעול כרוני, מחלות כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, טרשת נפוצה, מחלות רקמת חיבור, ניתוחים באגן, הקרנות וכו'. כולם מוסיפים ופוגעים באופן ספציפי בתקינות רצפת האגן.

הפרעות בתפקוד רצפת האגן

כל הגורמים שתוארו לעיל מביאים להידרדרות בתפקוד רצפת האגן. ההידרדרות כוללת: צניחות אברי האגן, דליפת שתן במאמץ ו"שלפוחית רגיזה". שכיחותה של השלפוחית הרגיזה עולה עם הגיל ופוגעת באיכות חייהן של כ-50% מהנשים המבוגרות (מעל גיל 65 שנים). האבחון מתחיל בתלונת האישה בפני הרופא המטפל על תכיפות, דחיפות ולעיתים מתן שתן מספר פעמים בלילה. האורוגינקולוג יברר פרטים חשובים נוספים, כדי לבסס את האבחנה ולשלול הפרעות אחרות העלולות לקבל ביטוי דומה.

בבדיקה ישים האורוגינקולוג דגש על צניחות אברי המין, תקינות הפעולה העצבית של רצפת האגן ויחפש לשלול גושים אגניים באגן (הנובעים מהרחם, השחלות או אברי בטן אחרים), אלו עלולים ללחוץ על כיס השתן ולהביא לדחיפות ותכיפות. בדיקת שתן לתרבית הינה בדיקה הכרחית במצב זה. מילוי טבלה במשך מספר ימים של זמני וכמויות השתייה וכן של זמני מתן השתן ואפיזודות דליפת שתן יעזרו לאורוגינקולוג לקבל תמונה אובייקטיבית לבעיה.

לעיתים כאשר הבעיה מורכבת או משולבת ממספר הפרעות, יש צורך לבצע בדיקה אובייקטיבית דינאמית של תפקוד מערכת השתן התחתונה. בבדיקה זאת מחדירים צינורית עדינה (לאחר אלחוש מקומי) לכיס השתן, ממלאים אותו ומרוקנים אותו תוך מדידת פרמטרים רבים של תפקוד הכיס. מבדיקה זאת ניתן ללמוד על תפקוד מערכת השתן התחתונה בפרמטרים אשר אינם תמיד ברורים ללא הבדיקה. אולטרסאונד של האגן היא הבדיקה העיקרית לזיהוי גושים באגן וכן להסתכלות על כיס השתן והשופכנים.

בחירת הטיפול המתאים

פותחו מגוון טיפולים להקלה ושיפור איכות חיי האישה הסובלת משלפוחית רגיזה, אך אין עדיין טיפול המביא להחלמה מהמצב. הפסקת כל הטיפולים שיתוארו תביא במהירות כזאת או אחרת לחזרת הדחיפות.

אימון שלפוחית:

על-מנת לדכא את הדחיפות האישה מטילה שתן באופן מתוזמן ומקטינה בהדרגה את תדירות מתן השתן על פני מספר שבועות. באופן זה היא מתרגלת ומגבירה את שליטתה בדחיפות מתן השתן.

ביופידבק:

זאת טכניקה המבוצעת מול פיזיותרפיסטית אשר לה אמצעים להדגים באופן אובייקטיבי את תחושת הדחיפות. המטופלת מתבקשת למצוא באופן עצמוני דרך לדכא את התכווצות כיס השתן. גם כאן מדובר בתרגול חוזר עד להשגת השיפור הרצוי. דוגמה להבהרת הטכניקה היא הורדת דופק הלב. במידה ונתחבר למוניטור לבבי אשר ידגים את קצב הלב ונשתדל להוריד את הקצב, במשך הזמן נלמד כיצד להירגע ולהוריד את קצב הלב.

גירוי חשמלי לרצפת האגן:

פותח מכשיר הדומה לטמפון מתכתי המוחדר לנרתיק ומפיק זרם חשמלי בתדירות ועוצמה ידועים, זרם זה כמובן אינו גורם לכאב או אי נוחות. הזרם משנה תוך תרגול חוזר את רגישות העצבים ושרירי רצפת האגן וכיס השתן ומוריד את סף הדחיפות.

טיפול תרופתי טבעי:

ישנם מספר תכשירים טבעיים הנמצאים בשוק לצורך הורדת הדחיפות במתן שתן, אך הם לא נחקרו באמצעים מדעיים מקובלים ולכן לא הוכחה יעילותם.

טיפול תרופתי:

הטיפול התרופתי הוא היעיל ביותר לצורך דיכוי השלפוחית הרגיזה. במשך השנים פותחו ושוכללו מספר תרופות למטרה זאת. אין עדיין תרופה אשר תבצע את תפקידה ללא שום תופעת לוואי. השיפורים בטיפול התרופתי הביאו לכך שיש תרופות הניתנות פעם או פעמיים ביום ואשר לרוב הנשים אינן גורמות לתופעות לוואי משמעותיות. תופעות הלוואי האפשריות הן יובש בעיניים ובפה ואי נוחות ונטייה לעצירות. התרופה החדישה ביותר לצורך זה היא ווזיקר. תרופה זאת המשווקת זה מספר שנים בחו"ל, מאושרת כעת לשימוש בארץ ומהווה תוספת חשובה לאפשרות לעזור לנשים הסובלות משלפוחית רגיזה.

טיפולים ניתוחיים

קוצב סקראלי - מכשיר זה דומה לקוצב לב וכולל מחולל זרם ותייל מוליך. משתילים את התייל בעכוז האישה בסמוך לעצב השולט בתפקוד כיס השתן. הקוצב עצמו שגודלו כקופסת גפרורים מושתל אף הוא באזור העכוז. הקוצב משנה את פעולת העצב ומוריד את התכיפות והדחיפות במתן השתן.

הזרקת בוטוקס - בוטוקס הינו תכשיר נפוץ לשימוש ברפואה הקוסמטית אך יש לו תפקיד חשוב גם בתחום זה. בוטוקס הינו תכשיר המופק מחיידקים וגורם גם לריפיון שרירים ע"י מניעת העברת הגירוי העיצבי להתכווצות השריר. הזרקת כמות קטנה לדופן השלפוחית יכולה לגרום להרפיית שריר השלפוחית ולמניעת התכווצותו.


ניתוחים - ישנם מספר ניתוחים לטיפול בבעיה אך הם כוללים חיתוך עצבים או תוספות מעי לכיס השתן. ניתוחים אלו לא מבוצעים בשגרה כיוון שתוצאותיהם עדיין לא טובות מספיק והסיכונים בניתוחים אינם מבוטלים.

סופגנים - בלית בררה ובמידה ונכשלו כל אמצעי הטיפול אין מנוס משימוש בפדים או חיתולים סופגים.

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים